אודות

 

 אודות הגן

הגן הבוטני של האוניברסיטה העברית בהר הצופים הוקם בשנת 1931 בידי פרופ’ אוטו ורבורג, מייסד המחלקה לבוטניקה באוניברסיטה העברית וד”ר אלכסנדר איג, מראשוני החוקרים בתחום הבוטניקה והפיטוגיאוגרפיה בישראל. הגן הבוטני בהר הצופים הוא הגן האוניברסיטאי הראשון בישראל, ויש הטוענים כי הוא הגן הבוטני האקולוגי הראשון  בעולם.

שטחו כ-25 דונם ומוצגים בו למעלה מ-1000 מיני צמחים. ייחודו של הגן שהוא גן אקולוגי המציג את מגוון בתי הגידול והמינים המקומיים. בביקורנו נוכל לפגוש את נופי הצומח

כגון צומח החורש הים-תיכוני, ערבות באזורי ספר, הר הנגב, חולות מישור החוף, מקווי מים וחלקת ראשית החקלאות. הצגת אזורים פיטוגאוגרפיים רבים מתאפשרת בזכות מיקומו בהר הצופים - מקום מפגש של אזורי אקלים שונים.

הגן הבוטני הוא פינת טבע קסומה בנוף העירוני המשמש מקלט למינים רבים של צמחים הנמצאים בסכנת הכחדה וגם לבעלי חיים. בשל צמצום השטחים הפתוחים והפגיעה בערכי טבע, חשיבותו של הגן הולכת וגדלה משנה לשנה.


בשטח הגן מצויה מערכת מערות קבורה ייחודית מתקופת בית שני. במערה זו קבור ניקנור איש אלכסנדריה שהביא את דלתות הנחושת לבית המקדש. כיום קבורים בקבר ניקנור המנהיגים הציונים ד"ר יהודה לייב פינסקר ומנחם אושיסקין.
השילוב בין הבוטניקה ההיסטוריה והארכיאולוגיה מבטאים את תבנית נוף מולדתנו.
הגן הבוטני בהר הצופים ע"ש מונטגיו למפורט הוא נכס תרבותי רגיש שיש לשמרו ולפתחו.
כיום הגן נתמך מקצועית וכספית על-ידי משרד החקלאות ופיתוח הכפר, בהתאם לחוק הגנים הבוטניים תשס"ו (2006)

 

 

 

 

ארכיאולוגיה

 

 ארכיאולוגיה                                 

בתחום הגן הבוטני יש כמה מערות קבורה עתיקות מתקופת בית שני, הידועה בהן היא מערת ניקנור שבה נמצאו ארונות קבורה מאבן וגלוסקמאות, ועל אחת מהן נמצאה כתובת בעברית וביוונית:
"העצמות של אלה של ניקנור ( או: אנשי [משפחת ניקנור] איש אלכסנדריה שעשה את הדלתות נקנר אלכסא" (בתרגום משה שוובה)
הארכאולוגים העלו השערה כי בקבר טמונות עצמותיו של ניקנור מאלכסנדריה שתרם שתי דלתות נחושת לבניין בית המקדש בימי הורדוס. היום ניתן לראות במערה גלוסקמאות משוחזרות, המקוריות מוצגות במוזיאון הבריטי בלונדון.
בתלמוד הבבלי, מסכת יומא דף לח, א, מוזכר סיפור נסי אודות ניקנור:
"ניקנור נעשו נסים לדלתותיו: ת"ר מה נסים נעשו לדלתותיו אמרו כשהלך ניקנור להביא דלתות מאלכסנדריא של מצרים בחזירתו עמד עליו נחשול שבים לטבעו נטל אחת מהן והטילוה לים ועדיין לא נח הים מזעפו בקשו להטיל את חברתה עמד הוא וכרכרה אמר להם הטילוני עמה מיד נח הים מזעפו והיה מצטער על חברתה. כיון שהגיע לנמלה של עכו הייתה מבצבצת ויוצאה מתחת דופני הספינה".
מערת קבורה מעניינת אחרת היא מערת הנזיר, ששימשה כאחוזת קבר של משפחת נזיר מהמאה הראשונה לספירה. בקבר נמצאו שני ארונות קבורה ו-14 גלוסקמאות, רובן מעוטרות, על מקצתן היו כתובות בארמית שבהן נזכרים חנניה בר יהונתן הנזיר, אשתו שלום ובני משפחה אחרים.

meni_048  meni_049    bvdt_tshtyt_nyqnvr_1976          rkhbt_hqbr_lkhr_hshypvts         

 

 

                                  

 

 

 

 

היסטוריה

 

היסטוריה

אבני דרך בתולדות האוניברסיטה והגן הבוטני בהר הצופים

1890

סר ג'ון גריי היל רוכש את האדמה על הר הצופים לצורך הקמת אחוזת קיץ.

1902

באדמת האחוזה נחשפת מערכת מפוארת של קברים מתקופת בית שני.

1914

ד"ר ארתור רופין, מנהל המשרד הארץ- ישראלי של ההסתדרות הציונים רוכש מסר ג'ון גריי היל, את האחוזה לצורך הקמת אוניברסיטה.

1918

טקס הנחת אבני פינה לאוניברסיטה העברית בירושלים.

1925

ב-1 באפריל, טקס פתיחה חגיגי של האוניברסיטה העברית על הר הצופים.

1927

סלומון למפורט מניו יורק תורם חלקת קרקע בקרבת האוניברסיטה להקמת גן בוטני שיקרא על שם בנו מונטגיו.

1931

נשיא האוניברסיטה פרופסור י"ל מאגנס מאשר את הקמת הגן הבוטני. ד"ר אלכסנדר איג מכין את התכנית להקמת הגן. הגן נפתח רשמית ב-1 במאי באותה שנה.

1936

ד"ר אלכסנדר איג מביא מלבנון שתילים של ארזי הלבנון הנשתלים בחלקות מיוחדות.

1938

בחודש יולי נפטר ד"ר אלכסנדר איג והוא בן 44. לאחר מותו ממשיכים שני עוזריו, מיכאל זהרי ונעמי פיינברון, את הטיפול בהחזקת הגן.

1939

מיכאל זהרי מקדם שתילת גן סיסטמטי. בגן נשתלים הצמחים על פי חברת צומח, וחלק מהשטח מוקדש לשתילת גאופיטים (צמחי בצל ופקעת). הרוח החיה בקידום תכנית איסוף הגאופיטים ושתילתם בגן היה טוביה קושניר, חוקר צעיר ומוכשר שנפל במלחמת השחרור עם שיירת הל"ה בדרכה להגנת גוש עציון.

1948

בעקבות מלחמת השחרור הר הצופים מנותק משטח ישראל ונשאר מובלעת בתוך שטח ירדני. הטיפול בצמחי הגן הופסק, למרות זאת רבים מן העצים והצמחים שורדים. יחידת מצוף 247

1969

לאחר מלחמת ששת הימים חיל ההנדסה מפרק בהר מוקשים ופצצות ומכסה תעלות קשר.

1970

קבוצת גננים בראשות מאיר שאואט מתחילה בשיקום הגן: פריצת שבילים, שיקום הצמחייה ונטיעת חלקות חדשות.

1988

הגן המחודש נחנך בטקס רשמי.

2008

פרויקט שימור הגן הבוטני, פרויקט משותף לאוניברסיטה העברית ולקרן הקיימת לישראל. הפרויקט מתאפשר הודות לנדיבותם של סטיבן וגייל ויקטור מאוטווה, קנדה. השימור מתבצע בהנחייתו המקצועית של האמן רן מורין.

 

פרופ' אלכסנדר איג ויצחק אמדורסקי נוטעים את ארזי הלבנון בגן בשנת 1936

 

 

קישורים:

סיפורה של יחידת מצוף 247

http://www.matzof247.com/?page_id=633

סיפורו של הר הצופים- מצגת מאת זאב נווה

 

                                                                                               

 

 

 

 

מתנדבים

 

מתנדבי הגן

 

מדי יום ביומו, מזה שנים רבות מגיעים לגן מתנדבים אשר עובדים באופן קבוע בגינון, בניקוי זרעים ובעבודת אחזקה. מדי שבוע מגיעה קבוצה נכי צה"ל למפגש.

המתנדבים מהווה חלק ממשפחת הגן ותורמים מניסיונם המקצועי.

dtsmbr_2010_017                                                       

 

khlqt_ym_hmlkh_001khlqt_ym_hmlkh2j_001

 

 

סיפרייה

 

כיתת הלימוד נתרמה בשנות ה-70 ע"י ד"ר שלמה פרחיה ומוקדשת לאו ולרעייתו פלור. ד"ר פרחיה עבד בגן ועסק במחקר של חומרי טבע מן הצומח.

 

בשנת 2012 משפחת ויסנשטרן (ישראל ושרה לבית טודר) החליטה להנציח את יקרה שמואל צבי טודר, שנפל בגן בפעילות מבצעית בשנת 1959. לזכרו של שמואל צבי טודר הוקמה ספרייה מעוצבת וכן פינת הנצחה. מדי שנה משפחת ויסנשטרן מקיימת אירוע למתנדבי הגן ומנציחה את זכרו של האח היקר שנפל.

(להוסיף תמונה של שלט ההנצחה)

 

לחצו כאן כדי לעיין ברשימת הספרים בקובץ אקסל

                                                                                   

קישור לסיפור עיצוב הספרייה מאתר בית ונוי

http://www.baitvenoy.co.il/document/222,95,2484.aspx

 

prkhyyhspryyt_hgn

 

סרט אודות אנשי הגן

קיימות וסביבה בגן הבוטני

קיימות וסביבה בגן הבוטני

"בכל פעם שאני פוגע בחיים, מכל צורה שהיא, עלי להיות בטוח שפגיעה זו היא בלתי נמנעת, אפילו אם מדובר במשהו שהוא לכאורה חסר חשיבות.

האיכר הקוצר אלפי פרחים באחו בשביל להאכיל את פרותיו חייב להיות זהיר בדרכו הביתה שלא להזיק בשעשוע סרק לפרח יחיד בצד הדרך ובכך לפגוע בחיים מבלי שהיה הכרח לעשות כן" (אלברט שוויצר)

הגן הבוטני מהווה אבן שואבת לפעילות סביבתית. אנו רואים את עצמנו כסוכני שינוי בתחום הסביבה. ראייה זו נובעת מגישה אתית שבבסיסה נמצאת שאלת מקומו של האדם בטבע.אנו מתמקדים בפעילויות הבאות:

  1. הרצאות בתחום הקיימות
  2. קומפוסטציה ומתקני חסכון נאגיה (השבת מים, חסכון במים)
  3. עבודות חקר בתחום הסביבה
  4. השתלמויות בתחום אומנות אקולוגית.
  5. מפגשים עם סטודנטים
  6. פעילות קמפוס ירוק- כלל ארצית
  7. קשר עם אוניברסיטאות בחו"ל
  8. קשר עם ארגון ההאב הסביבתי-חברתי ועם גופים ירוקים בירושלים.

 

 

מערכת השבת מי גשם.

מצוקת המים בעולם הולכת וגוברת עקב גידול אוכלוסין טבעי, זיהום מקורות מים ושימוש בלתי מושכל במים. בישראל צריכת המים היא מהגבוהות בעולם.

קיימות מספר דרכים לשיפור מצוקת המים כגון: מניעת זיהום, התפלת מים, חסכון, ושימוש חוזר במים מלוחים ומושבים.

השימוש במים להדחת השירותים מהווה רבע מצריכת המים הביתית. במערכת השבת מי גשם, אנו אוגרים את המים היורדים מהגג ומזרימים אותם לשירותים.

בירושלים כמות המשקעים הממוצעת נעה סביב 500 מ"מ גשם לשנה. כמות המים היורדת על שטח גג של 50 מ"ר היא 25 קוב. במערכת שהתקנו אנו משתמשים במיכלי אגירה של 3 קוב. אגירת המים במיכלים אלו מספיקה למילוי מים בניאגרה למשך 4 חודשים בשנה.

פרויקט השבת מי הגשם מהווה פרויקט חינוכי בתחום הקיימות, ומתיישב עם תפישת הגן כגן אקולוגי.

 

 

water

 

 

 

 

 

 

 

 

מיכל איסוף 200 ליטר עם משאבה טבולה.

המים יורדים מהמרזב למיכל ונשאבים למיכלי אגירה גדולים

מיכלי אגירה 3 קוב.

משאבה עם בקר- מזהה ירידת לחץ בשירותים ומזרימה מים ממיכלי האגירה לשירותים